גזר דין בתיק ת"פ 3242-07-11

1.         הנאשמים הורשעו לאחר שמיעת ראיות בעבירות דלקמן:

הנאשם 1 (להלן: ניר), יליד 78', הורשע בחבלה חמורה בנסיבות מחמירות - עבירה לפי סעיפים 333 ו- 335 (א) (1) ו-(2) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: חוק העונשין).

הנאשם 2 (להלן: רמי), יליד 79', הורשע בתקיפה בנסיבות מחמירות - עבירה לפי סעיף 382(א) ביחד עם סעיף 29 לחוק העונשין, וזוכה מחמת הספק מעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 333 ו- 335(א) (1) ו- (2) ביחד עם סעיף 29(ב) לחוק העונשין.

2.         העובדות בהן הורשעו הנאשמים

בתאריך 14/11/09 סמוך לשעה 02:00 בילה אסף קונפורטי (להלן: המתלונן) בפאב "הביט" במרכז הכרמל סמוך לגן האם בחיפה (להלן: המועדון). במהלך הבילוי, יצא מהמועדון על מנת להכניס את חברתו, לבקשתה. מחוץ למועדון החל ויכוח בין המתלונן לבין רמי, אשר הטריד את חברתו. לאחר דחיפות הדדיות בין שני הנאשמים לבין המתלונן, אשר החלו לאחר שניר סירב להניח לויכוח שהיה בין רמי למתלונן להגיע לסיומו, תקף ניר את המתלונן באמצעות אבן שהחזיק באגרופו. (להלן: התקיפה או האירוע). כתוצאה מהתקיפה נפל המתלונן, איבד את הכרתו, ובהמשך פונה לבית חולים כרמל שם אובחן אצלו שבר בעצם האף, חתך עמוק ונפיחות.

ראיות לעונש

3.         הרשעות קודמות

לניר אין הרשעות קודמות.

לרמי הרשעה קודמת משנת 04' בעבירות של התפרצות, היזק לרכוש במזיד, נסיון לגניבה והפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו, בגינן נדון ביום 19/9/04 למאסר על תנאי והתחייבות.

4.         עדי אופי מטעם הנאשם 1

א. המתלונן, אשר העיד כעד תביעה במהלך שמיעת הראיות, הגיע לבית המשפט כעד מטעמו של ניר. לדבריו, ביום 4/9/12 (לאחר מתן הכרעת הדין - ד.ס.) נחתם בינו לבין ניר הסכם פשרה, שהעתק הימנו הוגש לבית המשפט על ידי באת כוחו של ניר. על פי הסכם זה, התחייב ניר לשלם למתלונן סך של 40,000 ש"ח לסילוק מלא של כל תביעותיו נגד ניר בגין נזקי גוף או כל נזק אחר שנגרמו לו בעבר, בהווה ובעתיד, במישרין או בעקיפין מאירוע התקיפה. המתלונן סיפר כי ההסכם הושג באמצעות אדם שלישי, שי טוינה, חבר ילדות של שניהם (להלן: טוינה), אשר ניסה לגשר ביניהם לאחר שנתחוור לו כי בכוונת המתלונן להגיש תביעה אזרחית נגד ניר בגין הנזקים שנגרמו לו עקב האירוע. לדבריו, "אז הוא הביא להסדר שבהסדר עצמו גם ניר פנה אלי וביקש סליחה שנראתה לי כאמיתית מאוד ומבחינתי הסיפור איתו גמור וסגור. אני סלחתי לו". המתלונן, אשר ציין כי בקרוב יהפוך אף הוא לאבא וכי ניר "דיבר ללב שלי", ביקש כי בית המשפט יתחשב במצבו של ניר שהינו אב לשלושה ילדים קטנים.

ב. טוינה סיפר כי סמוך לאחר האירוע פנה אליו ניר וביקש ממנו לסייע לו להגיע לפשרה עם המתלונן, אך האחרון היה "בסערת רגשות לא קטנה, ויש לו על מה, הוא נפצע", ולא היה מעוניין לשוחח עמו. "לפני שפנו אלי הבנתי שהתהליך נהיה כדור שלג גדול ולכן החלטתי להתערב הפעם ולראות אם יש על מה לדבר. לשמחתי מצאתי שאסי (המתלונן) במקום אחר, אשתו יולדת בעוד חודש וחצי".  כן סיפר כי כאשר שמע על התפתחות ממדיו של "הסיפור" פנה שוב למתלונן על מנת לסייע לו ולניר להביא לפשרה וגישור ביניהם, והתרשם כי  הזמן שעבר מאז האירוע אפשר זאת. ניר הביע אף הוא שמחה על האפשרות לפגוש את המתלונן, ובהתאם לדבריו של המתלונן הוסכם על סכום פיצוי אשר ניר ישלם למתלונן, ובכך ייגמר הסכסוך ותימנע תביעה אזרחית. עוד הוסכם כי השיק ירשם על שמו של טוינה, על מנת שיהיה ברור תהליך התיווך ביניהם וכי כך ראה טוינה לנכון. לדברי טוינה, על אף קשיים טכניים שהיו בתחילה בהעברת השיק, בסופו של יום נמסר הכסף למתלונן, והוא מקווה שבכך נגמר הסכסוך בין ניר למתלונן, ושבכך יוכל כל אחד להמשיך בחייו.

ג. ד"ר יוסי מלמד העוסק בתחום החינוך, מחנך ומרצה, סגן דיקן בבית הספר למנהל עסקים במרכז אקדמי כרמל ודיין בוועדות משמעת של סטודנטים, וכן מקשר בין סטודנטים המעוניינים לתרום ולעזור מזמנם לעמותות, סיפר כי הכיר את ניר עת ביקר תכופות את אחייניתו החולה, בת של חברים של ד"ר מלמד. הוא סיפר כי ניר חזר במיוחד מיפן כדי לעזור, שהה בבית החולים באופן קבוע ואף ישן שם במשך מספר חודשים. הוא הכירו כדמות עוזרת, תומכת ומסייעת, והתרשם כי ניר נקלע למצב חד פעמי. ד"ר מלמד ציין כי הוא מוכן לקחת את ניר תחת חסותו שיתנדב לעמותות אותן יבחר, וגם לעקוב אחרי זה, רק שלא יוקע מהחברה ושלא ישאיר אישה ו-3 ילדים בבית. 

ד. איתמר שרוני, משפטן, מנכ"ל תנועת הנוער הלאומי (להלן: העמותה), סיפר כי הוא מכיר את ניר כשמונה שנים, במסגרת תפקידו כמנהל מחלקת הדרכה של העמותה, הפונה לאוכלוסיות של נוער שוליים, נוער במצוקה ונערים שנשרו ממסגרות לימודיות, מאז הגיע ניר עם בתו בת ה-7-8 לפעילות בסניף של העמותה בעכו. לדבריו, מזה כ- 4 שנים מסייע ניר בפעילות העמותה, לרבות בפעילויות של שילוב ילדים במסגרות, החזרתם למסגרות וגישור במחלוקות ביניהם, והוא מהווה דמות מובילה ובוגרת בסניף. "בהגדרות שלנו של העמותה ניר הוא ב-10% שהם הורים אכפתיים... שמעניינת אותם החברה ודברים הקורים במדינה שלנו" (עמ' 106 ש' 27- עמ' 107 ש' 10).

ה. לילך קונצ'יסקי, אחותו של ניר, העידה כי ניר הינו "אדם רגיש ועדין שתמיד עוזר לאחרים, ולא האמנתי שהוא יכול לפגוע במישהו אחר". לדבריה, בתה הבכורה אפרת ז"ל נפטרה לפני 5 שנים, בהיותה בת 11. כאשר היתה חולה מאוד, חזר ניר ארצה מיפן וליוה אותה ואת בעלה לכל אורך המחלה. היא ביקשה מבית המשפט רחמים לאחיה עבור כל המשפחה, שאינה רגילה למעמד זה, ואשר תפגע מתוצאות המשפט.

ו. נעמה חן, אשתו של ניר סיפרה כי נישאה לו לפני שלוש שנים, ונולדו להם שתי בנות בהפרש של כשנה וחצי. לדבריה, ניר היום משמש אב לבתה בת השבע וחצי מנישואיה הקודמים, וכיום "היא קוראת לו אבא... אני יודעת שזה הבעל והאבא הכי טוב שיכולתי לבקש אם זה מבחינת תמיכה, מבחינת כלכלית והכל בבית. ניר שותף מלא לגידול הבנות". על אף שהיא מודעת לחומרת המעשה בו הורשע ניר, הוא אינו פושע או אדם אלים, אינו פוגע באיש וכך גם בני משפחתו. היא הדגישה את חשיבותה של נוכחותו בבית, החשש כי העדרותו תגרום להתמוטטות המשפחה, וביקשה את רחמיו של בית המשפט.

5.         טיעוני המאשימה

המאשימה עתרה להשית על הנאשמים עונש מאסר בפועל ומאסר מותנה מרתיע, בציינה כי הכרעת הדין ניתנה לפני כניסתו לתוקף של תיקון 113 לחוק העונשין, ולכן התיקון אינו חל בענייננו.

בחוזרה על עובדות האירוע בהן הורשעו הנאשמים בהכרעת הדין, הדגישה את חומרת מעשיהם, בתוקפם את המתלונן, אשר כל חטאו היה כי ביקש מרמי להפסיק להטריד את חברתו. חלקו של ניר באירוע הינו חמור יותר מזה של רמי, משהצטרף לויכוח שנתגלע בין רמי והמתלונן, דרבן אותו להסלים את העימות, אגב אמירות שנועדו למנוע מרמי לוותר על המשכו ולבייש את המתלונן, ועשה שימוש בנשק קר - אבן שהחזיק באגרופו, בהטיחו אותה בחוזקה בפניו של המתלונן, תוך גרימת לחבלה חמורה - חתכים בפניו סמוך לעינו ושבר באפו. אשר לרמי, הוא הצטרף לתקיפתו של המתלונן בצוותא עם ניר, לאחר שניר והמתלונן החלו לדחוף זה את זה. במעשיהם הוכיחו הנאשמים כי הם מחרחרי ריב ואינם מהססים לעשות שימוש באלימות.